ביטול עילת התביעה “חיים בעוולה”

בית המשפט העליון ביטל לאחרונה בהחלטה תקדימית את עילת התביעה  הידועה בשם “חיים בעוולה”, או בשמה הידוע יותר “הולדה בעוולה”.

מאמר זה מובא בפניכם באדיבות משרד עורכי דין א. שמואלי, העוסק בתביעות רשלנות רפואית בהריון »

מדובר בעילה העולה במסגרת תביעת רשלנות רפואית בהריון, כאשר עולה הטענה כי אדם הנושא מוגבלות כלשהי טוען לכך כי מוגבלות זו נגרמה עקב רשלנות רפואית במהלך מעקב ההיריון וכי התנהגות זהירה של הגורמים הרפואיים הייתה מונעת היוולדו כלל ועיקר, ומכאן גם את הסבל הכרוך בחייו.

בית המשפט דן בסוגיות העקרוניות העולות במהלך תביעת רשלנות רפואית בהריון, הכרוכות בסוגיית חיים בעוולה ובשאלה האם יש להכיר בעילה זו, וכן כיצד משפיעה החלטה זו על יכולות התביעה של הורי היילוד ואפשרויות הפיצוי בגין מצב זה.

בית המשפט שינה את ההלכה הידועה בשם “הלכת זייצוב”, שקבעה כי יש להכיר בזכותו של יילוד לתבוע  את הגורמים הרפואיים אשר התרשלו באבחון פגם במהלך ההיריון ועקב התרשלות זו “גרמו” ללידתו.

כאמור, קבע בית המשפט כי אין להכיר, הן בשל שיקולים מוסריים ערכיים, והן בשל שיקולים משפטיים הכרוכים ברכיב הקשר הסיבתי וברכיב הנזק, בעילת התביעה של יילוד לחיים בעוולה.

על פי החלטת בית המשפט, אין לקבוע כי מוטב היה לו אדם לא היה נולד כלל, אף אם נולד עם מוגבלות. וכי, קביעה כי עצם החיים עצמם הינם נזק אינה עומדת בקנה אחד עם בסיסי המוסר והערך, וכן בקנה אחד עם חוקי היסוד בישראל.

מאידך, קבע בית המשפט כי בתביעת רשלנות רפואית בהריון יכולה לעלות טענת ההורים לעילת הולדה בעוולה וכי טענה זו אינה מעלה את אותם קשיים משפטיים וערכיים כפי שמעלה עילת החיים בעוולה, ועל כן, ניתנת להורים האפשרות במסגרת תביעת רשלנות רפואית בהריון לטעון לכך כי אלמלא ההתרשלות, הייתה בידיהם אפשרות הבחירה בין גידול ילד בעל מוגבלות על כל הכרוך בכך לבין אפשרות הבחירה בהפלה.

בית המשפט קבע כי במסגרת תביעת רשלנות רפואית בהריון יכולים ההורים לטעון כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות באבחון הבעיה לבין עצם הולדתו של הילד וזאת במידה ומצבו של היילוד היה כזה שבמהלך ההיריון היו ההורים פונים לוועדה להפסקת הריון, ובמסגרתה היה נקבע כי אכן מאושרת הפלתו של העובר. בית המשפט  ציין כי החלטת הוועדה הינה חזקה הניתנת לסתירה על ידי ההורים.

לעניין הפיצויים קבע בית המשפט, כי יובאו בחשבון ההוצאות העודפות הכרוכות בגידולו של ילד בעל מגבלות וכן יובאו בחשבון ההוצאות הכרוכות בהמשך חייו ובמגבלות יכולת השתכרותו העתידית.

בנוסף התייחס בית המשפט לנזק הנפשי הכרוך בהולדת וגידול ילד בעל מוגבלות וקבע כי נזק זה ידון במסגרת עילת הפגיעה באוטונומיה כראש נזק נפרד בכל תביעת רשלנות רפואית בהריון לגופה.